הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית

 

בהתקפה של הצבא הישראלי על עזה, נהרגו עד כה מאות פלסטינים ונפצעו כאלף, בעוד מירי כוחות ההתנגדות הפלסטינית על יישובים ישראלים בדרום נהרגו מספר ישראלים ועשרות נכנסו להלם.

 

אנו מטילים את האחריות הן למותם של הפלסטינים והן למותם ופגיעתם של הישראלים על ממשלת ישראל. אין לנו כל ספק כי מאחורי התקפה ברברית זו עמד בראש וראשונה השיקול של הפלת הממשלה הנבחרת של העם הפלסטיני-החמאס, והיא המשכה של מדיניות ההרעבה של עזה בעקבות המצור על מליון וחצי תושביה. בנוסף עמדו שיקולי בחירות בישראל וכן הרצון לחייב את הנשיא הנבחר החדש של ארצות הברית, אובמה, לתמוך  בדומה לבוש במתקפה ברברית זו.

 

אנו קובעים כי ההתקפה הברברית של המדינה הציונית נכשלה מבחינה פוליטית. המטרה הפוליטית הייתה להפיל את ממשלת החמאס ולשבור את כוח הרצון של העם הפלסטיני להיאבק בדיכוי. התוצאה ממשית היא כי ההתנגדות הפלסטינית גדלה ובצדה התנגדות ההמונים בכל המרחב במזרח התיכון ובמדינות אחרות.

 

בעוד הימין הפונדמנטליסטי הנוצרי וריאקציונרים קיצוניים אחרים תומכים בישראל, הרי כל אלו הנאבקים כיום כנגד המשבר הקפיטליסטי, אוהדים את המאבק הפלסטיני ודי אם נתבונן ביוון כדי להבין זאת.

 

אין אנו תומכים פוליטיים של החמאס - תנועה עם הנהגה ריאקציונית. אולם מול הברבריזם של המדינה הציונית אנו מגנים על העם הפלסטיני ללא שום קשר לזהות הפוליטית של הנהגתו.

אנו עומדים  עם המסורת של לנין והמפלגה הבולשביקית, אשר ראו במפלה  צבאית למדינות אימפריאליסטיות את הרע במיעוטו. מדינת ישראל היא מדינה אימפריאליסטית אך  ההמונים התומכים בחמאס הם  תנועת התנגדות לאימפריאליזם, מאבקם מתקדם.

 

אין אנו תומכים  בירי על האזרחים הישראלים, היה  הרבה יותר טוב אם החמאס היה נלחם בצבא הישראלי, שכן ירי זה  על אזרחים מספק את התירוץ לחיות האדם השולטות בישראל לבצע מעשי טבח המוניים. אולם אין אנו שוכחים ולו לרגע כי פעולות החמאס הן ביטוי, אף כי מעוות, של התנגדות לדיכוי העם הפלסטיני. דיכוי זה לא החל ב-1967, אלא עם ההתנחלות של התנועה הקולוניאליסטית האירופאית –הציונית בפלסטין.

 

אין אנו יכולים לשכוח כי בעוד המדיניות של הנאצים הייתה חיסול עשרה בני אדם כולל אזרחים עבור כל הרוג גרמני, הרי שמדיניות מדינת ישראל היא חיסולם של 100 בני אדם ליום תמורת חיסולו של ישראלי אחד.

 

אין זה מקרי כי הפעולות הברבריות של המדינה הציונית מזכירים לרבים בעולם לא רק את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה אלא גם את גרמניה הנאצית. אין אנו עושים השוואה זו עם גרמניה הנאצית, אולם מבינים היטב מאין היא נובעת.

 

למען האמת ההיסטורית בעוד התנועה הציונית טוענת טענה מפלצתית כי היא מייצגת את המוני היהודים בעולם, הרי שההיסטוריה שלה היא של שיתוף פעולה עם הגורמים האנטישמיים ביותר כנגד המוני היהודים, כאשר התיאוריה שעמדה מאחורי שיתוף פעולה זה הייתה, כי ככל שיהיה יותר רע ליהודים, הם יידחפו לפרויקט הציוני.

 

מסיבה זו בגרמניה הם לא רק שלא התנגדו לנאצים, אלא לאחר עלייתם לשלטון אף שיתפו עמם פעולה. מסיבה זו הם שיתפו פעולה גם עם האימפריאליזם האמריקאי והבריטי, כולל סגירת השערים לפני פליטי חרב יהודים כדי לאלץ יהודים להגר לפלסטינה.

 

כמרקסיסטים מהפכנים אין אנו תומכים בקו הבורגני הפציפיסטי של מק"י-חד"ש שלמרבית האירוניה היא גם קוראת למפלגה הציונית מר"צ להשתתף בהפגנות, בעוד זו נאמנה לאופייה הציוני ותומכת בממשלה הציונית ובטבח שזו מבצעת. אין אנו שוכחים את חלקה בהקמת מדינת ישראל ובהספקת הנשק לכנופיות הציוניות שביצעו בנשק זה את הנכבה. אין אנו שוכחים כי הקו שלה לפתרון הוא אותו קו של נשיא ארצות הברית בוש - שתי מדינות בורגניות לשני עמים. כלומר, מדינת חסות בנטוסטן, לצד המדינה הציונית המשתרעת על מרבית השטח של הארץ.

 

אנו תומכים בהמונים היוצאים במדינות המשתפות פעולה עם המדינה הציונית והאימפריאליזם האמריקאי כנגד הממשלות הבוגדות בעמיהם במקום לספק נשק להמוני עזה כדי שיגנו על עצמם. זה נכון גם לגבי ההמונים בגדה המבינים היטב מהו תפקידם של אבו מאזן וחבריו.

 

בניגוד לתומכי הסדר האימפריאליסטי הקוראים פשוט להפסקת אש בין החמאס לישראל  ונותנים לגיטימיות לקיומה של מדינת ישראל, אנו מגלים הבנה רבה להמונים הקוראים לפלסטין ערבית שכן הפתרון היחיד שיביא שלום להמונים - גם היהודים - הוא  תבוסה למדינה הציונית.

 

הפתרון הממשי הוא רפובליקת פועלים פלסטינית מהים ועד הירדן. בארץ זו אין שום אפשרות לפשרה דמוקרטית בין הציונות המדכאת לבין העם הפלסטיני המדוכא, אשר נושל מכל ארצו וחלקו הניכר פליטים להם הזכות לשוב  לארצם. הפתרון היחיד הוא רפובליקת פועלים פלסטינית בכל הארץ השדודה במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון כחלק ממהפכה סוציאליסטית עולמית.

 

ליהודים החיים בארץ יש צורך בחיים בטוחים אולם הם לא יכולים לחיות בשלום כל עוד הם משמשים בני ערובה של המדינה הציונית ותומכים בה ובפשעיה. בדיוק כפי שהלבנים בדרום אפריקה לא יכלו לחיות בשלום ובבטחה בעוד המוני השחורים מנושלים ומדוכאים. מדינת ישראל היא מלכודת מוות ליהודים החיים בה.

 

טובי הפועלים היהודים בשנים הבאות, עם העמקת המשבר הקפיטליסטי, יצטרפו למעמד הפועלים הערבי במאבק כנגד אויבי מעמד הפועלים, ובראש וראשונה  כנגד המעמד השליט בישראל, אך גם נגד  הבורגנות הערבית המשת"פית, כחלק מהמאבק כנגד כל הסדר האימפריאליסטי במזרח התיכון. בניגוד לסיסמה הרפורמיסטית ההיסטורית של מק"י: "מה שטוב לפועל - טוב לישראל" אנו אומרים: מה שטוב לפועל רע לשליטי ישראל.

 

לא רק זאת, אלא הפשעים של המדינה הציונית שופכים שמן על המדורה של האש האנטישמית ומלבים את האש הנוראה הזאת. לשמחתנו מספר הולך וגדל של יהודים בעולם מתנתקים ממדינה זו ומגנים גינוי חריף את פשעיה ואף משתתפים בהפגנות נגד פשעיה. ככל שמספר היהודים הנאבקים בציונות יגדל, כך קל יותר יהיה להכות את האנטישמיות.

 

לדעתנו יש לעשות גיוס על הסיסמאות הבאות:

 

מפלה להרפתקה הצבאית הציונית הנפשעת! 

להגנה על המוני העם הפלסטיני כנגד חיות האדם השולטות בישראל!

המאבק של הפועלים היהודים כנגד הקפיטליזם בישראל חייב להיות כנגד פשעי המדינה הציונית!

המנצלים והמדכאים הם אותו אויב!

 

סיסמאות התעמולה שלנו הן:

 

למען מדינת פועלים פלסטינית מהים ועד הנהר!

למען פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון!

למען מפלגת פועלים מהפכנית בכל מדינה!

להקמתו מחדש של האינטרנציונאל הרביעי!